לחשוב מהבטן? יש דבר כזה?

בעולם שלנו מאוד מעריכים החלטות מהראש, החלטות שנשקלו מכל הכיוונים האפשריים, שהשקיעו בהם זמן ומחשבה, לא כאלה שהגיעו על רגל אחת. בפרט אני, שאני אדם לוגי ביותר, מאז ומתמיד העדפתי להחליט אך ורק מהראש (האמת שבכלל לא תיארתי לי שיש אפשרויות אחרות).

עד שיום אחד, פגשתי מישהו (שלמעשה כמעט דרס אותי) ובין השאר המליץ לי ונתן לי עותק של הספר “בלינק” של מלקולם גלאדוול. הוא סיפר שהספר עוסק בהחלטות מהבטן.

כמובן שזה נשמע לי רוחניקי למהדרין וממש לא מתאים לבחורה כמוני. לחשוב מהבטן? מה זה בכלל? אמורים לחשוב עם הראש, בשביל זה הוא שם, לא?

מצד שני, הוא נפל עליי בדיוק בתקופה שבה הבנתי שאולי קצת כדאי לי ללמוד להקשיב לבטן שלי לפעמים, וידעתי שאני די גרועה בזה וכנראה יש לי מה ללמוד.

אבל מתי אמורים לדעת להקשיב לבטן, ומתי אולי זה לא נכון לעשות את זה? ואיך בכלל עושים את זה?

אז גיליתי שלא בספר רוחניקי עסקינן, אלא בספר שנותן דוגמאות, הסברים ומיליון (בערך) מקרים מעניינים – בדיוק הספר לאנשים לוגיים. מאז הוא כנראה הספר האהוב עליי, בפרט כי אתם יכולים לבחור כל נושא שבעולם ובבלינק כנראה יש משהו שנוגע לזה. (אתם מוזמנים לנסות, אני אנסה לעמוד באתגר).

אז מתי כדאי להחליט מהבטן ?

אז נתחיל במקרה קל: נניח שאתם באמצע הכביש ומשאית דוהרת לכיוונכם. האם תחליטו לחשב את המרחק אליו היא תעיף אתכם תוך התחשבות במשקלה של המשאית ומהירותה או פשוט לברוח משם מהר ככל שישאו אתכם רגליכם?

ניתן עוד דוגמא פשוטה שחביבה עליי:

נתנו לסטודנטים ולטועמים מקצועיים לטעום ריבות ולדרג אותן מהטובה ביותר להכי פחות טובה. כולם טעמו ולמרבה הפלא (או שלא) הגיעו הטועמים והסטודנטים לרשימה דומה מאוד. כלומר, לטעום ריבות ולהבחין בטיבן אנחנו יודעים באופן טבעי :)

אחר כך, נתנו לסטודטים אחרים ולטועמים אחרים לטעום את אותן הריבות, אך הפעם ביקשו מכולם להתייחס למרקם הריבות, לצבען, למתיקות שלהן ועוד פרמטרים שונים ומשונים.

הפעם, התוצאות מעניינות עוד יותר, הטועמים כמובן דרגו כמו קודם, אך הסטודנטים דרגו כמעט הפוך את הריבות – את הגרועה ביותר שמו גבוה מאוד ואת הטובה ביותר שמו מאוד נמוך בסולם!!!

והשאלה הנשאלת היא: למה???

מסתבר כי כשאנשים מנסים לשקול ולהתייחס לפרמטרים שאינם מובנים להם כי הם אינם מומחים בתחום הם נוטים להתבלבל כתוצאה מכך, וככל הנראה להחליט החלטות לא מזהירות אם ננסח בעדינות.

מסקנה: אם אתם לא מומחים בתחום מסויים לכו עם הבטן שלכם, אל תנסו להוסיף פרמטרים ושיקולים שאינכם מבינים בהם.

המשך לנושא הזה עוד יגיע. מובטח.

בנוגע לגלאדוול – האיש כותב מדהים ואחד הגאונים בעיניי. ממליצה בחום על ספריו בלינק ואאוטליירס. אישית, הרבה פחות אהבתי את “The Tipping Point“, שלא לדבר על “What the dog saw” בו אני תקועה באמצע כבר מלא מלא זמן (ובעקרון אני מעדיפה לסיים ספרים).  


לחץ כדי להגיע לתוכן העניינים של המון-על-ליזה